"זה שבועות שאני חולם על הלובן זה שבועות שאני מתפעם מן הטבע זה שבועות שאני רענן ונקי יציר כפותיו של אדם, תפארת בריאה אוסף אל תוכי את הפרי הבשל, את הירק תן לי לשמור בי אביב, ותן לי עוד רגע ועומס את הטנא שלי הפרטי כי חג בלבן תמיד עורר בי תקווה "
מילים: חמוטל בן זאב
הזמן הזה שלפני חג השבועות כשכל פירות הקיץ
מופיעים בשווקים, מלאי צבע, טעם ועסיס
אבטיח, מלון, אפרסקים, שזיפים, דובדבנים
כשאני רואה את כל השפע, בשוק הנמל
תמיד רוצה את כל הטוב הזה אצלי במטבח.
אתן כבר יודעות שאוכל מכל סוג, זו החולשה שלי.
אני אוהבת לקרוא על אוכל, להכין וגם לאכול.
אבל רגע, קודם נתלבש, אח"כ נאכל.
אז מה חדש? הכל
לא שהמציאו סוג של בגד שעוד אין. יש חולצות, מכנסיים, שמלות, חצאיות
היופי, שכל עונה הבדים, הגזרות משתנות, אנחנו מרגישות רצון להתחדשות.
השנה, הרבה צבע. כתום, אדום, צהוב, כל אחת תתחבר לצבע שלה.
הרבה שמלות ארוכות (לא חייבים אירוע גרנדיוזי) למראה רך ונוח.
שמלות עם מותן מודגש (ממש פיפטיז) בפרחים ופסים.
סריגי פשתן נעימים, בצבעים של ורוד בהיר, לבן, כחול,
חצאיות מסתובבות
ובעיקר הרבה לבן, כי חג שבועות בפתח
בבקשה, תלבשי לבן,
כי זה יפה לכולן.
הבטחתי לחזור לאוכל, אז לסיום קינוח:
עוגת משמשים של אימא שלי,
הכי טובה שטעמתי, קלה להכנה, לא מלכלכים כלים מיותרים.
צריך: תבנית פאי לא מתפרקת גודל 26,
בתבנית פאי, ממיסים 100 גר" חמאה במיקרוגל
מוסיפים: 1 כוס קמח תופח, קורט מלח, 1/4 כוס סוכר, 1 סוכר וניל, 1 ביצה.
מכינים בצק, (עם היד בתוך התבנית)
מהדקים לתבנית ולשוליים.
חבילת משמשים חצויים מסדרים על הבצק (החלק העגול על הבצק)
מפזרים קצת סוכר לפי רמת החמיצות של הפרי.
מכינים פרורים: 4 כפות קמח, 4 כפות סוכר, 100 גר' חמאה.
מפזרים על הפרי, מעל הכל שקית סוכר וניל.
לאפות בחום בינוני עד שמשחים.
הריח בבית זה בונוס.
חג שבועות שמח!